רשמים מכנס מאמנים במונטריאול 

מזג האוויר במונטריאול קיבל אותי בקרירות אופיינית לחודש נובמבר. העיר השנייה בגודלה בקנדה, והשנייה בגודלה בעולם שדוברת צרפתית (אחרי פאריז) שוכנת על אי במפגש הנהרות סנט לורנס ואוטווה. נהג המונית דיבר אלי באנגלית במבטא צרפתי, והוביל אותי לרחוב סנט-דניז כדי לפגוש בבתי קפה וביסטרו צרפתיים להפליא. בדרך אני מחשב לעצמי כמה עלתה לי הנסיעה לכנס, ההרשמה והאירוח במונטריאול.

הכנס השנה עומד בסימן - גיוון, ידע וקהילה. הגיוון בלט במיוחד כשקראו בשם 43 המדינות מהן הגיעו המאמנים במושב הפתיחה. בכל פעם בו קראו בשם המדינה, קמו המאמנים מאותה מדינה וכל המשתתפים הריעו להם. כשקראו בשם ישראל, קמתי ונופפתי לקהל, לשמחתי הגיעו לכנס עוד מספר מאמנים מישראל. זו תחושה מרגשת.

על לוח המודעות, באיזור הרישום לכנס התנוססה מודעה בשבילי. חברי פרננדו מפרו, לא ידע אם אני מגיע לכנס, אז הוא צייר מגן דוד ענק על פתק וכתב שאם אני מגיע הוא ישמח לפגוש אותי בהרצאה של פיטר זאבו משוויץ. חייכתי לעצמי, שנינו נפגשנו בהרצאה של פיטר זאבו בכנס בז'נבה. באותו המפגש דברנו על שאלות משמעותיות. (POWERFULL QUESTIONS) שאלנו אחד את השני כל אחד בתורו שתי שאלות משמעותיות. התשובות פיתלו אותנו אחד בחייו של השני בלי להכיר בכלל. צללנו אחד אל חלומותיו של השני, וכשיצאנו מהמפגש, שנינו חשנו צורך לדבר עוד.

מעל 14,000 מאמנים הגיעו לכנס השנתי של ICF. אי אפשר להכיר את כולם, אבל כk מי שאני פוגש מבקש לשמוע ולשאול. להתעניין על האימון בישראל, על המצב הכללי, על העתיד ועל השפעת השינויים הכלכליים על האימון. המפגשים תמיד מסקרנים, מאתגרים. לכולם סיפורים מאלפים על חייהם וחיי המתאמנים שלהם.

בחדר 513, מתקיימים מעגלי-שיחה. המנחים הם קרייג ניל וטום הארלי מקהילת הקפה העולמי. (THE WORLD CAF? COMMUNITY) אחרי כמה דקות, המעגל מתחלק לקבוצות של ארבעה, המתיישבים סביב שולחן קפה. מהרגע הזה, טום הארלי מנהל דיון בקבוצות בנושאים כמו: איפה אני במסע החיים כרגע ולאן אני רוצה להגיע. אחרי עשר דקות, אחד נשאר לשבת לשולחן ושלושה אחרים מתערבבים בשולחנות אחרים. המארח (שנשאר לשבת) ממשיך להוביל לדיון נוסף או ממשיך את הדיון הקודם.


במפגש הפתיחה (SUPER SESSION), מדברת דר' ונדנה שיווה הידועה בעולם בתרומתה לתחומי זכויות הנשים, איכות הסביבה, זכויות הקניין האנושי ובעיות אקולוגיות הקשורות בחקלאות בעולם המערבי. דר' שיווה יסדה את התנועה הבינלאומית לשימור וגיוון משאבי החיים הקיימים, כתבה 14 ספרים ומעל 300 מאמרים והיא מרצה ברחבי העולם.
כשהיא מספרת על חייה בהודו, הקהל מזדהה. כשהיא מספרת שכשהייתה ילדה והאופנה הייתה של חולצות סינטטיות, אמא שאלה אותה אם היא מעדיפה חולצה סינטטית שתאפשר לעוד אדם עשיר בעל מפעלים לקנות מרצדס, או חולצה מכותנה אורגנית התאפשר לעוד משפחה להניח קערה אוכל על השולחן- הקהל מתמוגג. אחר כך היא מוכיחה את כולנו, על הגזענות הלבנה באוכל המודרני, על הבחירה המוטעית כמובן, בסוכר לבן, בקמח הלבן. היא מדברת על הבעיות האקולוגיות החמורות הנגרמות ע"י הריסוס של הכותנה הלבנה בחומרי הדברה. בסוף דבריה, דר' שיווה פונה אלינו כנציגי קהילת המאמנים בעולם, ומדגישה את תפקידנו כקהילה-מובילת-שינוי במאה ה-21.

בחדר 516 תחת הכותרת של- בחינה רבת-תחומים של החידושים בשדה האימון, מעלה קווין קאשמן את השאלות האלמותיות: באיזה נושאים יעסוק האימון בעתיד? מי יפיק את התועלת המירבית מאימון - והאם האימון באמת עובד? בסוף המפגש כל אחד מהנוכחים שואל את עצמו ועונה מה הוא למד היום מהדיון ולאן זה לוקח אותו בתפקידו כמאמן.

בנושא אימון מנהלים באירגונים מתקיימים מפגשים בתחום אינטלגנציה ארגונית אינטואיטיבית, פריצות דרך בהצלחת-אירגונים, ואיך לאמן את ה"שבט". שימוש במחקרי-פסיכולוגיה חיובית באמנות האימון, ניהול בריא- יתרונות החיים הבריאים ביצירת מנהיגות ארגונית, התפקיד של האימון בחיי ארגונים משתנים. מה הופך את אימון המנהלים לסביבה היוצרת מנהיגות. בתחום האימון האישי מתקיימים מפגשים כמו: הדור החדש של נשים השגיות- לאמן את האישה החותרת להצלחה, הקשבה לגוף- שימושים בחוכמת הגוף באימון בטלפון, כריסטיאן וורת' מדגים ומסביר את המימד הבלתי ניראה של המחשבה, והשפעתה על האנרגיה של הגוף.
הימים עוברים במהירות, ואני מנסה לרוץ בין החדרים כדי להספיק יותר ויותר. כל דלת שאני עובר על פניה מסמנת החמצה. הבחירה מחייבת אותי לוותר על הרצאות. בין לבין אני נפגש עם מאמנים ומכיר תרבויות חדשות. המשבר הכלכלי העולמי, ההתחממות הגלובאלית ואיומים טרוריסטיים מהווים תפאורה לקהילה של אנשים שמחדשת ומתחדשת בכל יום.

אני פוגש את פרננדו מפרו בהרצאת הסיום (CLOSING SUPER SESSION) של "האדם המאושר בעולם", מתיאו ריצארד, נזיר בודהיסטי יליד צרפת שעזב קריירה בתחום הגנטיקה לפני שלושה עשורים כדי לחיות וללמוד בהימאליה. הוא משמש היום כיד ימינו של הדלאי-למה. ריצ'ארד מדבר על האושר הפנימי, ומספר על חייו הפשוטים בהימאליה. כשהוא מקרין תמונות של הנוף שהוא רואה מהמרפסת עליה הוא עושה מדיטציה בכל בוקר, נשמתנו נעתקת. אחר כך הוא מדבר על כסף, ומעמד וחומריות ומצטט לנו את הדלאי-למה, שאמר שהדבר היחיד הטוב בכסף, כמו גם בדברים אחרים, הוא כשאתה יכול לתת אותו למישהו אחר. אני ופרננדו מסתכלים אחד על השני, ומסכמים שההשקעה שווה כל אגורה, ושגם בכנס הבא באורלנדו, אנחנו נפגש. ובין כנס לכנס נמשיך לתת למישהו אחר.


צביקה דולברג
D.O.C - יעוץ ואימון עסקי בע"מ
WWW.D-O-C.CO.IL